המאבק בחברות קש בפוקט: 196 תיקים הועברו לבית המשפט

הרשויות במחוז פוקט זיהו 6,682 חברות שייתכן כי פעלו באמצעות מבני בעלות של אנשי קש, כאשר לפי הדיווחים 196 תיקים נתמכו בראיות מספיקות להעמדה לדין, בעקבות הידוק הפיקוח על השקעות זרות במחוז.

הנתונים הוצגו לאחר שוועדת בית הנבחרים למסחר ולקניין רוחני, בראשות יו״ר הוועדה סמריט טנטנסאפ, ערכה ביקור שטח בפוקט ב-14 בספטמבר 2026. הוועדה בחנה עסקים בבעלות זרה וזיהתה חברות קש, בעלות זרה על קרקעות וחכירתן, תכנון עירוני וניהול עובדים מהגרים כסוגיות הדורשות טיפול דחוף.

משרד המסחר של מחוז פוקט מסר כי יותר מ-32,000 חברות רשומות במחוז, ובהן יותר מ-11,000, כלומר 34.59%, שכללו בעלי מניות זרים. קבוצות המשקיעים הזרים הגדולות ביותר הגיעו מרוסיה, סין, בריטניה, צרפת ואוסטרליה.

אתר החדשות The Phuket Express דיווח כי בתי המשפט נתנו פסקי דין בתשעה תיקים, והקנסות נעו בין 50,000 ל-500,000 באט. שישה תיקים נוספים, לפי הדיווחים, מתנהלים בבית המשפט, בעוד 191 תיקים נותרו בחקירה. נתונים אלה אינם מהווים חלוקה אחת, ללא חפיפה, של 196 התיקים, והדיווח לא הסביר את הפער.

מסע האכיפה התרחש במקביל לירידה מדווחת של יותר מ-60% ברישום חברות שבהן בעלי מניות זרים ולעלייה של 30% בפירוק חברות. סראניוט מלאם, נשיא התאחדות עסקי התיירות של פוקט, תמך בפעולות נגד מבני בעלות של אנשי קש, אך הזהיר כי צעדים גורפים עלולים להשפיע על משקיעים זרים לגיטימיים.

מלאם קרא לרשויות לבחון את מבנה האחזקות, מקורות המימון, הציות לדיני המס והפעילות העסקית בפועל, כדי להבחין בין הסדרים בלתי חוקיים לעסקים לגיטימיים. המגזר הפרטי קרא גם לעדכון התכנון העירוני ולשיפור ניהול העובדים המהגרים בענפי התיירות, האירוח והשירותים במחוז פוקט.

חבר הפרלמנט מטעם פוקט, צ׳לרמפונג סאנגדי, הגיש מידע על חמש חברות החשודות בפעילות באמצעות אנשי קש, וקרא לבדיקה נוספת של קשרי בעלי המניות שלהן, מקורות המימון והמודלים העסקיים שלהן.

למרות המאבק, פוקט ממשיכה למשוך השקעות. מועצת ההשקעות של תאילנד (BOI) אישרה ב-2025 31 פרויקטים בשווי 12.6 מיליארד באט, ובהם השקעות זרות בהיקף של יותר מ-5 מיליארד באט, בעוד שהיצוא עלה ביותר מ-25%. ב-2026 הניב מחוז פוקט הכנסות של 263 מיליארד באט מתיירות וזכה לתמיכה במסגרת תשעה פרויקטים חדשים שאושרו על ידי BOI.

הוועדה מתכננת להגיש לממשלה המלצות מדיניות להתמודדות עם חברות קש ובעלות בלתי חוקית על קרקעות, תוך שמירה על הזדמנויות למשקיעים זרים לגיטימיים.