עדכון: משרד הפנים מורה לחקור את הבעלות על קרקעות בפוקט ולפעול נגד יותר מ־200 חברות בבעלות זרה

משרד הפנים הורה לפתוח בחקירה של הבעלות על קרקעות בפוקט, ולהרחיב חקירה מחוזית קודמת בנוגע להסדרים חשודים של אנשי קש, לאחר שהתגלו ראיות לחברות הקשורות לגורמים זרים החשודות בתפיסה שלא כדין של חלקות קרקע.

בדבריו ביום חמישי, לאחר ישיבת מדיניות עם גורמים מחוזיים בבניין מינהלת מחוז פוקט, אמר סגן שר הפנים פולאפי סוונצ'ווי כי המשרד הנחה את מחלקת הקרקעות לתאם עם הרשויות בפוקט נקיטת צעדים אזרחיים ופליליים כאחד נגד יותר מ־200 חברות בבעלות זרה במחוז.

המהלך האחרון מגיע בעקבות ישיבת חירום שקיימה ביום שני, 15 ביוני, במשרד הקרקעות המחוזי של פוקט, הוועדה המחוזית האחראית לבחינת חשדות לבעלות על קרקעות באמצעות אנשי קש. בראש הישיבה עמד נאפאט אם-און, מפקח כללי במחלקת המינהל המחוזי, המכהן כיום כמזכיר מחוז פוקט בפועל ופועל בשם מושל פוקט.

נציגים ממשרד הקרקעות המחוזי של פוקט ומהסניף שלו בטלאנג מסרו בישיבה כי בחנו נתונים על חברות המחזיקות בקרקעות בפוקט, ומצאו כמה חברות שיש להמשיך ולחקור. לדברי גורמים רשמיים, בכמה חברות נמצאו בעלי מניות זרים המחזיקים ביותר מ־49% מההון הרשום, או שמספר בעלי המניות הזרים בהן גדול ממספר בעלי המניות התאילנדים.

הרשויות אמרו כי הסדרים כאלה עשויים להעיד על ניסיונות לעקוף את המגבלות על בעלות זרה בקרקע באמצעות אנשי קש תאילנדים. עם זאת, הן הדגישו כי הממצאים הם עילה לחקירה בלבד ואינם מאשרים כשלעצמם כי נעשתה עבירה על החוק.

פולאפי הוסיף כי מחלקת הקרקעות תחקור גם אזורים שאין לגביהם מסמכי בעלות ברורים, ובהם כמה אתרי חוף שנבדקו על ידי גורמים רשמיים ביום רביעי.

המשרד פועל גם עם מחלקת היערות המלכותית לעריכת סקר בפוקט ובמחוזות תיירות סמוכים, במטרה לאתר פלישה אפשרית לשטחי יער ושטרי בעלות על קרקע שהונפקו שלא כדין. הממצאים ידווחו למשרד לפני שיינקטו צעדים נוספים.

מחוז פוקט הנחה את מחוז מואנג פוקט לשתף פעולה עם ראשי כפרים ומנהיגים מקומיים, כדי לסייע באימות מידע, לפקח על חשדות להסדרי אנשי קש ולתמוך בבדיקות בשטחם.

גורמים רשמיים אמרו כי הבדיקות המוגברות נועדו להגן על האינטרסים הכלכליים של המחוז ועל הביטחון הלאומי, באמצעות מניעת בעלות בלתי חוקית על קרקעות.

הפעילות בפוקט מגיעה בעקבות הנחיה כלל־ארצית של מחלקת הקרקעות, שפורסמה ב־1 ביוני והורתה לרשויות המחוזיות להחמיר את הפיקוח על חשדות לבעלות באמצעות אנשי קש, הן מצד יחידים והן מצד חברות. לפי צעדים אלה, עסקאות קרקע של יחידים בשווי העולה על 5 מיליון באט, או הכוללות תשלומים במזומן העולים על 2 מיליון באט, כפופות לבדיקה מפורטת של הכנסות הקונה, עיסוקו ומקור הכספים, כאשר יש יסוד לחשד.

מחלקת הקרקעות הרחיבה גם את הבדיקות לחברות שבהן בעלי מניות או דירקטורים זרים, במיוחד במקרים שבהם רכישת הקרקעות עולה על 5 מיליון באט או כוללת תשלומים במזומן של יותר מ־2 מיליון באט. על הגורמים הרשמיים לבדוק אם בעלי המניות התאילנדים הם משקיעים אמיתיים או פועלים בשם גורמים זרים, וכן לחקור את מקורות המימון של החברה. חברות שרוכשות קרקע בסכום העולה על הונן הרשום, ללא הסדרי מימון, עשויות לעמוד בפני בדיקה נוספת.

לא פורסמו פרטים נוספים על החברות הנחקרות, על מיקום הקרקעות או על השאלה אם נפתחו הליכים משפטיים רשמיים במקרים מסוימים.