עדכון: חקירת חברות קש מתרחבת לסאקון נאקון
משרד הפנים של תאילנד הרחיב את חקירתו נגד חברות קש החשודות בבעלות זרה לסאקון נאקון שבצפון-מזרח המדינה.
משרד הפנים של תאילנד הרחיב את חקירתו נגד חברות קש החשודות בבעלות זרה לסאקון נאקון שבצפון-מזרח המדינה.
בנאום שנשא בסאקון נאקון ב-17 באוגוסט 2026, הזהיר סגן שר הפנים פולאפי סוונצ'ווי כי ייתכן שחלק מהזרים שקיבלו אזרחות תאילנדית השתמשו במעמד זה כדי להקים חברות קש, להסתיר בעלות זרה ולרכוש קרקעות או מבנים מסחריים.
משרד הפנים הורה לבדוק את הבעלות ואת נתיבי הכסף של יותר מ-100 חברות בפוקט, החשודות בקשרים לרשתות זרות של חברות קש. לדברי גורמים רשמיים, החקירה הרחבה יותר כוללת רשימה של 361 חברות ברחבי המדינה.
פולאפי אמר כי התופעה עלולה להוות איום מתפתח על הביטחון הלאומי, המשפיע על המשאבים הכלכליים ועל הריבונות של תאילנד. הוא אמר את הדברים לאחר שבדק את בית חב"ד בפאטונג.
בדיקות ראשוניות העלו כי כמה אנשים הקשורים לעסקים הנבדקים החזיקו בתעודות זהות תאילנדיות, אף שנולדו בחו"ל וקיבלו אזרחות תאילנדית רק בשנים האחרונות, אמר פולאפי. גורמים רשמיים בודקים אם האזרחות שהושגה בהתאזרחות שימשה להסוואת בעלות זרה במקום לתמיכה בהשקעה אמיתית.
פולאפי זיהה שלושה אנשים שלדבריו היו דירקטורים ובעלי מניות הקשורים ל-The Kosher Place (Thailand) Co Ltd, המפעילה את המקום בפאטונג. הוא אמר כי לשלושתם היו תעודות זהות תאילנדיות, אך הם נולדו בחו"ל, וכי שניים מהם התאזרחו ב-21 בנובמבר 2017, כאשר הגנרל אנופונג פאוצ'ינדה כיהן כשר הפנים.
גורמים רשמיים אמרו כי לחברה הון רשום של 30 מיליון באט, מרכזה בסוקומוויט והיא מפעילה 10 סניפים. הרשויות בודקות אם בעלי המניות התאילנדים הם משקיעים אמיתיים או ששימשו להסתרת הון זר.
מנהלי חב"ד חלקו על חלקים מהתיאור שמסר פולאפי. פצ'ארי צ'אנאתו, אזרחית תאילנדית הקשורה לבית חב"ד פוקט, אמרה כי אינה יכולה לאשר אם מבנה הבעלות בחברה עולה לכדי הסדר של אנשי קש. היא אישרה כי יש השקעה ישראלית בעסק, תיארה את The Kosher Place כעסק משפחתי המספק מזון כשר למבקרים יהודים, והכחישה כי מדובר בחברת כיסוי.
החקירה עוסקת גם באופן שבו כמה מבעלי המניות קיבלו אזרחות, לרבות המסמכים שלהם, הרקע שלהם ותהליך האישור. מושל פוקט, צ'וטינרין קרדסום, אמר כי חקירת חברות הקש וההחלטות בנוגע לאזרחות הן עניינים נפרדים. לדבריו, הרשויות בפוקט יכולות לחקור הסדרים אפשריים של אנשי קש, אך החלטות בנוגע לאזרחות מתקבלות בממשלה המרכזית בהתאם לחוק האזרחות משנת 1965 ובאמצעות המחלקה למינהל המחוזות.
צ'וטינרין הוסיף כי על החקירות להתנהל בהתאם להליך החוקי ואינן יכולות להתבסס רק על טענות או דיווחי מקור. פולאפי אמר כי מבנים חשודים של חברות קש הופיעו גם בבנגקוק, בקו סמוי, בקופנגן, בפאי ובצ'יאנג מאי. הממשלה בוחנת אם יש לשכתב את חוקי ההשקעות וההתאזרחות כדי לסתום פרצות.
איש קש הוא אדם תאילנדי המופיע במסמכי החברה כבעלים, בעוד שבפועל זר שולט בחברה ובכספה. הסדרים מסוג זה אסורים על פי חוק העסקים הזרים, הן על הצד התאילנדי והן על הצד הזר. החוק מגביל החזקה של רוב זר בסוגים רבים של עסקים תאילנדיים, ובדרך כלל מגביל את יכולתם של זרים להחזיק בקרקע.
אזרחים שהתאזרחו הם תאילנדים מבחינה חוקית, ולכן מניותיהם נחשבות למניות תאילנדיות. החוקרים בודקים אם נעשה שימוש במעמד זה כקיצור דרך, במקום שישקף השקעה אמיתית.
אף אחת מהטענות לא נבחנה בבית משפט. הימצאותה של חברה ברשימת החברות הנבדקות אינה מהווה קביעה כי נעשה מעשה פסול.